|
1. |
|
|
|
|
עוד כמה דקות זריחה
פה במקבץ של ליברלים שמקווה שהוא סצינה
ולא רחוק מכאן כבר עומדים
מחכים להתקיים בלנדוד
אין מחסומים בגטו של תל אביב
כל יום
כל לבנה
כל איום
כל הפצצה
זה בדיוק המקום לדעת
שאין שנאת חינם
הון תועפות משאבים יקרים
הושקעו בשיסוע
בין הריסת בתים ובזיזה
הפסקות חשמל יזומות, הזנחת חינוך
הכחשה תרבותית, גזענות כבידור
פה בינתיים ברחנו להיות צודקים
תחת הטיהור האתני
גם כאן שונאים זרים ושונים
ויודעים שבטוח אין בועה
אין שנאת חינם
הון תועפות משאבים יקרים
הושקעו בשיסוע
שאת כס המלכות יבטיח
אין שנאת חינם
-----------------------------------
The sun will rise in a few minutes
Here in a gathering of liberals that’s hoping it’s a scene
Not far from here, already standing
Waiting to exist by migration
There are no barriers in the ghetto of Tel-Aviv
Every day
Every brick
Every threat
Every bombing
This is exactly the place to know that
There is no unjustified Hatred
A massive capital, valuable resources
Have been invested in splitting the people up
Between home wreckage and looting
Initiated power cuts, negligence of education
Cultural denial, racism as entertainment
Over here, In the meantime, we've escaped into being right
Under the ethnic cleansing
Over here, they as well, hate foreigners and different ones
And they know, there is definitely no bubble
There is no unjustified Hatred
A massive capital, valuable resources
Have been invested in splitting the people up
That will ensure the kingdoms throne
There is no unjustified Hatred
|
|
2. |
|
|
|
|
עוד רגע
בלון הזעם הזה יתפוצץ כליל
בעור חנוק מחליפות אימתו של
היום הבא
שכמו מתבוסס בדמו של קורבן ארעי
מטרה זמינה לאיבוד שליטה
השפה הפכה ברורה
בכאוס השנאה
למתכת שמושחזת
על חודה של חברה
מבט ומילים ברקע
של אוויר דחוס באלימות
שהוטמעה בנו
זו תרבות של לברוח מעוד מטרה
היום הוא פרכס בכביש ראשי
לפני שהתווסף אל עוד
רשימה גדלה של כותרות משנה
אלו יסודותיה
של קבוצה קורסת
אם נשמת חמצן
הוא כבר מלא בעשן
זו דקירה מתמשכת
ויש מי שיודעים ממנה תשואות
בין צפירות והמולה
לשקט של לב שהפסיק לפעום
השפה הפכה ברורה
בכאוס השנאה
למתכת שמושחזת על חודה של חברה
עוד רגע כולנו קורבנות
--------------------------------------------------
In just a moment
This balloon of anger will completely explode
In skin suffocated from the horror suits of tomorrow
That’s as if it is wallowing
In the blood of a temporary victim
An available target for the loss of control
The language has turned clear
In the chaos of hatred
To the metal being sharpened
On the spear of society
A gaze and words in the background
Of air compressed with violence
That has been assimilated into us
This is a culture of running away from another target
Today he convulsed on a main road
Before he has gathered with more
A growing list of subtitles
These are the foundations
Of a collapsing group
If you’ve breathed oxygen
Its already full of smoke
It's an ongoing stabbing
And there are those who will benefit from it
Between sirens and commotion
And the silence of a heart that stopped beating
The language has turned clear
In the chaos of hatred
To the metal being sharpened
In just a moment
We are all victims
|
|
3. |
|
|
|
|
אם עץ נופל בצד השני של העולם
הוא לא משמיע קול אם אף אחד לא שם
פתגם מקסים מהעבר, איך לעזאזל למציאות נקשר?
אם לא למדנו שום דבר, החכמה לפח הפתגם עקר
העבר מוכתם בזיכרונות של חטאים ועוונות
שאף אחד חוץ ממני לעולם לא ידע
לא יכול להיות שאם אין עדים
המעשים לא שורדים, לא שורטים
עמוק בתוך ארון מודחק השלדים מעלים אבק
העצים נופלים בשקט אבל השלדים שומעים
העבר מוכתם בזיכרונות של חטאים ועוונות
שאף אחד חוץ ממני לעולם לא ידע
האם זה אומר שלא פשעתי ולא חטאתי
כי לא היה שם מי שיראה או מי שישמע?
ברגע האמת המצפון צועק
אבל האגו מעוות את המציאות כדי שתתאים
תשוקות ודפוסים על הלב מכסים
החטאים מתממשים והאגו צוחק
העצים נופלים בשקט
המצפון לעולם לא שקט
----------------------------------
If a tree falls on the other side of the world
It doesn’t make a sound if no one is there
A lovely saying from the past, how the hell does it tie to reality?
If we haven’t learned anything
The wisdom can go to the trash, the saying is sterile
A past stained by memories of sins and misbehaviors
That no one other than me will ever know of
It can't be that if there are no witnesses
The actions don’t survive, don’t hurt
Deep within a repressed closet, the skeletons are gathering dust
The trees fall quietly but the skeletons can hear them
A past stained by memories of sins and misbehaviors
That no one other than me will ever know of
Does this mean I haven’t sinned, haven’t committed no crime
Because there was no one there to see or hear it?
In the moment of truth the conscience screams
But the ego distorts reality so that it fits us
Desires and behavioral patterns cover up the heart
The sins manifest and the ego laughs
The trees fall quietly
The conscience is never quiet
|
|
4. |
|
|
|
|
זה המצב הטבעי אותו יש לקבל כמובן מאליו
לא תרימו הפנים מהברזל החם
בזיעת אפיך תאכל החרא
הם לא יודעים השובע
אוכלי חינם לא יודעים השובע
לא משרד האוצר, לא קופת המדינה
לא יבואנים או מגבירי מיסים
רק עוד אזרח וההדק
הם לא יודעים שובע
אוכלי חינם לא יודעים השובע
נוגסים בלי ניבים
מעבר לחומר זה נפשית לדרוס
עניים בולעים לא צריך ללעוס
מכונת הקפיטליזם
מתודלקת בדם הפועלים
השרשרת לא נשברת
אולי צריך לברוח
לחיות לצד הנחלים
למות מעוצמת הטבע
ולא מעושק תאוותנים
אוכלי חינם
שלא יודעים השובע
כבר לא רואים
בעולם צודק אתם אוכלים
אחד את השני
--------------------------------
This is the natural state that needs to be taken for granted
You will not raise your face from the scorching iron
By the sweat of your brow, thou shalt eat the shit
They're never satiated
Freeloaders, they're never satiated
Not the finance ministry, not the state coffers
Not importers nor tax amplifiers
Just another citizen and the trigger
They're never satiated
Freeloaders, they're never satiated
Biting with no fangs
Beyond matter, its running over mentally
Swallowing the poor, no need to chew
The capitalist machine
Is fueled by the worker's blood
The chain doesn’t break
Maybe we need to run away
Live by the rivers
Die by the mighty forces of nature
And not by the exploitation of the lustful
Freeloaders that are never satiated
Freeloaders no longer see
In a just world you are eating one another
|
|
5. |
|
|
|
|
6. |
|
|
|
|
המציאות גורפת
כל שארית בלבול
כאן לא מסתכלים במצפן
לא משרטטים מסלול
הייתי רוצה להאמין
שאין סוף לטבע
ויש עוד תקן לתקוות
אבל אני כבר לא רץ על גבעות
הן מזמן קירות
סיפרת לי איך נחזור
כבוגרים מיושבים
לא רק שלא חזרנו
אנחנו בכלל לא מכירים
כמו יציקות המלט
במקום שדה רחב
התמקמנו במשרדים
משנעים את הלא מובן
עוד חבר, עוד חוזה
גם אני חתום על ההרס
---------------------------------------
Reality sweeps every remnant of confusion
Over here they don’t look in a compass
They don’t draw a path
I would want to believe nature has no end
And there is still a standard for hopes
But I no longer run on hills,
They are walls since long ago
You told me about how we'll return
As settled adults
Not only have we not returned
We don’t even know each other
Like concrete castings
Instead of a wide field
We've settled in offices
Transporting the incomprehensible
Another friend, another contract
I as well, am an accomplice for destruction
|
|
7. |
|
|
|
|
כבר הגיע יום
בו נלך לישון
עם כבל תקוע באונה הפרונטלית
סיפורי אהבה על דופמין
השליטה הושגה
כדי לאבד אותה
אוטומציה התנהגותית
אינטואיציה אותה כבר לא נדע
ומחר נתעורר
לא במקרה
התסריט נכתב
קוד כל צעד
תאריך אחרון לשימוש מוטבע
בתחתית הגולגולת
נוירו-חומרה
קוד כל צעד
-------------------------------------------
The day we go to sleep has already arrived
With a cable stuck in the frontal lobe
Love stories of dopamine
The control has been achieved
In order to be lost
Behavioral automation
An intuition we will no longer know
And tomorrow we will wake up
Not by chance
The script has been written
Code for every step
Last date for use
Imprinted on the bottom of the skull
Neuro-Hardware
Code for every step
|
|
8. |
|
|
|
|
עבד לאנטי מינימליזם
לאפשרויות נראה שאין סוף
שוב שם מקלף העור
עירום ללא מסתור
ועדיין לא שרדתי לספר
זה מגוון מדומה בעולם צר מכל בחירה חופשית
אני יודע שבחרתי כי היו המון פעמים שאמרתי כן
על איך שחטו אותי עד זוב דם
בכיכר עיר חסרת עכבות
זרקו חלקי גופות
צחקו ביקשו לעוד
במסכים מוארים אני מתועד ואין בי כבר
יצר נקמה או רצון לחתור למצוא המשמעות
לא שאיפות כמוסות או גלויות אני יתום מכישורים
אותם זנחתי במרוץ חסר הטעם לשפע שמצחין רחוק
כמו חופר בתוך המוגלה
הפצע הזה הוא נעים
בין שביל מפורר לאחוזות מפוארות
זה אני השודד הנשדד
ותמיד יש לי ברירה
------------------------------------------------------------------
A slave to anti minimalism
The possibilities seem endless
There again, pealing the skin
Nudity with no hiding place
And I've still haven’t survived to tell
It’s a fictitious variety in world narrow of all free choice
I know I have chosen because so many times I said yes
Of how I was slaughtered
In a town-square of an uninhibited city
They were tossing body parts
Laughing, asking for more
In lit screens I am documented
And I no longer have
An urge for vengeance nor the will
To strive towards the meaning
No aspirations, hidden nor exposed
I am an orphan from skills
i've abandoned them in the pointless race
For a reeking abundance
Like a man digging through puss
This world is pleasant
Between a crumbling path and magnificent mansions
That’s me, the robbed robber
And I always have a choice
|
|
9. |
|
|
|
|
רציונל מקרי
ההיגיון הוא קלף
מחפיסה מפוזרת
שנקרא לה ייעוד
חד כמו הפזיזות
יעיל כמו המוות
מסתורי כמו הצורך
להיות תואם
ואקום סואן
הידיים לא ריקות
והרגליים ממשיכות לצעוד
אל יצירה אנוסה
ומאמץ להתעצל
-----------------------------------
A random rational
Logic is a card
From a scattered card pack
That we can call "destiny"
Sharp as hastiness
Efficient as death
Mysterious as the need to match
A bustling void
The hands are not empty
And the legs keep walking
Towards a compelled creation
And an effort to be lazy
|
|
10. |
|
|
|
|
בזמן שגורמים לי להפקיד את המציאות בקרטונים
פינות רחוב בלילה הפכו למטבח
מתנחם באלו שהתמזל מזלי לא להיות כמוהם
מי שקרטונים בשבילם הם הרבה יותר מאריזה
אם נשארה בכם טיפת יושרה
מהמגדלים שבניתם אפשר גם לקפוץ
על טבעו של עולם, קלילות של ניגודים גסים
ויש אותי באמצע מספיק חזק רק כדי לדבר
האם יבוא הרגע בו נפסיק הבצע לפטם?
שוב מצאתי את עצמי מתלונן ומתנחם
אם נשארה בכם טיפת יושרה
מהמגדלים שבניתם אפשר גם לקפוץ
אבל אם הגעתם עד לכאן
אז קל להניח שאתם נרדמים בקלות
מממנים סיוט
------------------------------------------------
While they make me deposit reality in carton boxes
Street corners turn into kitchens at night
I comfort myself in those 'm fortunate not to be like
Those that carton boxes for them are much more than packaging
If you have any integrity left in you
From these towers you’ve built, you can also jump
A worlds nature, an ease of harsh contradictions
And there is me in the middle
Strong enough only to talk
Will the moment come, when we stop over-feeding the lust?
Again I've found myself complaining and comforting my self
If you have any integrity left in you
From these towers you’ve built, you can also jump
But if you made it this far
It's easy to assume that you have no problem falling asleep
Funding a nightmare
|
|
11. |
|
|
|
|
אדמה מוקפת שנות ניוון
כבר לא אותם שמיים, לא אותו הים
והשקר הוא עמוק הרבה יותר מכל
חדירת חץ עם חוד רעיל שפגש בעולם מעוות
על אי בודד
עונה לי איך
כנותם לא תופר בגין חרדת שווא
הצפיפות לא תצמח שם לעולם
בתולים משווקי בשר, קח ותן וקח
ואל תסתכל לאחור - עצור הנשימה
על אי בודד
בודד כבר לא
קול מורד
סופו לשתוק
על אי בודד
לבזוז ולפצוע
שנים אחרונות
לסחוט האוויר
לשתות האבק
-----------------------------
A land surrounded by years of atrophy
No longer the same sky, not the same ocean
The lie is much deeper than any arrow penetration
With a poisonous tip, meeting a distorted world
On a desert island
Answer me how
Their integrity won't be broken by false anxiety
Overcrowding will never grow there
Virgins of meat-markets, take and give and take
And don’t look back – hold your breath
On a desert island
No longer desert
A rebelling voice
Doomed to be silent
On a desert island
To loot and to injure
Last years
To squeeze the air
To drink the dust
|
